מדריך משפטי לציבור החרדי חלק ראשון

"מאי חיסכון?
אמר רבי אלעזר:
 התורה חסה על ממונן של ישראל"
(מנחות פ"ט)

הקדמה קצרה:
לאחר ההצלחה האדירה בס"ד של הספר הראשון "בית פלוני לפלוני – מדריך נדל"ן למשפחה החרדית" (4000 עותקים כ"י בלי שקל אחד פרסום) אתחיל בס"ד בסידרה שטרם הייתה כמותה בציבור החרדי ואולי בכלל: מדריך פרקטי כיצד להתמודד לבד עם כל הצרות הכלכליות הנופלות עלינו, בלי לשלם הון תועפות בדרך למאכערים ועורכי דין ובלי לרעות בשדות מוקשים.
רציתי לקרוא לסידרה "מי צריך עורך דין?", אבל "פאסט-נישט" השם הזה, אז נקרא לו "ממונם של ישראל" ויהי רצון שיהיה מיותר ולא יצטרכו עמך ישראל לא לספר הזה ובוודאי שלא להוצאות של עם אחר…
כידוע הרמב"ם מונה את כל דרגות הצדקה ובראשם את מי שמסייע לעני להתפרנס בכבוד, אמר לי פעם מרא דשמעתתא הגר"צ ברוורמן שליט"א שיש מדרגה אחת גבוהה יותר, שלא הייתה כמעט מצוייה בימי הרמב"ם ונפוצה מאוד בימינו, והיא: מי שמונע מהזולת להפסיד את כספו בגלל חוסר ידע בתחום, לעומתו משבחים ואומרים שהוא גדול בעלי הצדקה בדורנו, כי דבר הגורם לממון – ממון.
מאחל לנו בהצלחה בעזר בורא עולם בקניין, כי לטובה כוונתי.

חלק א' – דררא דממונא, בנקים אשראי וכל דבר אשר יישך.
פרק א'

מי צריך הלוואה בנקאית?

בחרתי להתחיל בפרק על הבנקים משום שזה שממנו צומחות רוב הצרות הכלכליות, אם נשאל כל אחד שנפל בהשקעה כושלת או קרבן לתרמית נשמע בדרך כלל שזה התחיל בהלוואה "נדיבה" שהוא קיבל מהבנק.
אומרים בנק אך מתכוונים לחברות האשראי, הלוואות חוץ בנקאיות (בעברית: שוק אפור), היתר עיסקה וכל דבר אשר יישך, הם יקרצו לנו במודעות מחייכות המזמינות לקחת הלוואה, והגרועים יותר יתחפשו מאחורי מודעה יפה עם תמונה של תינוק או חתן וכיתוב עליז על עד כמה חשוב שתשקיע בשמחה כאילו הם מחותנים שדואגים לשמחתה שלנו, בעוד בפועל מדובר במשביתי השמחות הגדולים ביותר אשר עתידים לשאוב את לשד עצמותנו בשנים הקרובות.
אז אנחנו לחוצים לגמור את החודש ואין מספיק הכנסות? מגלגלים ומתקשים? אם אתם לא מכירים את זה – אשריכם ואפשר לעבור לפרק הבא, אם כן – בואו נדבר על זה כמה דקות.
אמנם לא נעים לבקש שוב מהגיס שיחתום ערבות לגמ"ח של אלף דולר ונכון גם ששעות הקבלה המוזרות של הגמ"ח בחצי הלילה והבושה לעמוד שם (ממי? כאילו ששאר האנשים הגיעו להפקיד מיליונים) גם קשה לגלגל מהכא להתם ומהתם להכא, ובפרט שמידי פעם ה"התם" מודיע על סגירת הברז וה"הכא" על שינוי התנאים.
ואז מגיע הטלפון הנפלא מחברת האשראי שנמצאת זכאי לקבל הלוואה נפלאה "בדיוק היום לכבוד יום הולדתך ה32 וארבעה חודשים ויומיים", רק תחתום פה ופה, ותמלא טופס אוטומטי כמה דקות והכסף בחשבון.
אההה, איזה הרגשה טובה, גמרנו עם כל הגלגולים ואפשר לחייך, דווקא מומלץ לחייך כמה שיותר כל זמן שעדיין אפשר, כי תיכף יגיעו זמנים שיהיה קשה לחייך.
הכל עדיף על פני הבנק מכמה סיבות:
ראשית, התורה העידה כי הריבית נושכת מכל צד וכואבת מאוד וטרם הומצא היתר עיסקה מהודר שיפחית את הכאב, אתה לווה מאה אלף ומחזיר מאה ושלושים אלף, שלושים אלף  שהלכו לסיטרא אחרא במקום אלף דברים שיכולת לעשות בהם.
שנית, הלוואה מהירה שמגיעה בטלפון אחד תגרור מהר מאוד עוד הלוואות כאלו, אין כמעט מי שניצל מהגורל הזה, שהרי תמיד חסר לנו משהו אלא שאנחנו דוחים את זה מהעדר כסף, בפעם הבאה שתשקלו לצאת לחופשה אחרי חודשי עבודה רק לא יהיה כסף, אם באותו רגע תיתקלו במודעה בעיתון שגמ"ח דיסקונט מבקש להלוות לכם שלושים אלף לחופשה מפנקת בשווייץ, לא תעמדו בזה, ואם זה לא יקרה בחופשה זה יקרה עם גמ"ח ישראכרט בחידוש המטבח, אם הסכר נפרץ לא במהרה הוא ייסגר.
שלישית, אם חלילה נגיע למצב של היעדר יכולת החזר, בגמ"חים זה לא נעים אבל לא נורא, ידברו איתם על פריסה ונשלם בתשלומים קטנים, המשפחה יעזרו קצת (אחרת יצטרכו לשלם הכל מדין ערב) ונסתדר בעזרת השם, אבל אם זה יקרה בבנק כן יהיה נורא, מאוד.
אז מתי כן ניקח הלוואה מהבנק?
כשאין שום ברירה אחרת!
למשל, כשמדובר בגלגול של מאות אלפי שח עם גמ"חים קטנים או שהם כבר לא רוצים להלוות (הם יודעים למה), או כשעוסקים ברכישת נכס נדל"ן שזו השקעה לטווח ארוך שאין אפשרות וגם לא מוצדק לגלגל עבורו והמטרה היא שהרווח יהיה הרבה יותר מהריביות (לא תמיד מצליח) וכן מקרים בודדים מעין אלו, בכל שאר המקרים אסור, פשוט אסור, להתחיל "איתם" שנראים כאוהבים בשעת ההלוואה ואין עומדים לו לאדם בשעת צרתו.
יש עוד מקרה אחד והוא פתיחת עסק, אי אפשר לפתוח חנות בלי הון עצמי ראשוני ואת הסכום הזה, כמובן אחרי שישבתם עם מומחים בתחום וכו', אפשר לקחת בהחלט בהלוואה בנקאית.
אלא שאין צורך בכך, במקרה הזה יש פתרון הרבה יותר טוב: הלוואה בערבות מדינה.
שמעתם על זה? אז למה לא לקחתם?
לא שמעתם? מצויין, בפרק הבא נדבר על זה  בלי נדר, יהיה מעניין.