מאיר סברובסקי

עד כה שוחחנו על הלוואות שונות שנטלנו מהבנק או חברה כלשהי (אגב, שאלוני קוראים מדוע לא התייחסנו בנפרד לשוק האפור? התשובה היא שמבחינתי אין שום הבדל בין הבנקים לבין הבריונים שמלווים – שניהם  – בריבית קצוצה ונשכנית, אם יש הבדל הוא לטובת האחרונים), ודברנו על אפשרויות הפריסה והסידורים, אך כל זה משתנה לחלוטין כאשר מדובר במשכנתא, זו שלוקחת לנו את כל שלוות החיים, כמעט כל החיים, ממש "טפחות נתת את ימי"…

בחלקים הקודמים התרענו לא ליטול את ההלוואות המפתות של הבנק וחברת האשראי כי חששנו מהרגע הזה שבו לא נוכל לשלם את זה והבנק יתחיל לאבד סבלנות, מה עושים אם אנחנו כבר במצב הזה והפתקים האדומים מתחילים לזרום מהבנק או חברת האשראי ועורכי דין וכל מרעין בישין?

 אימרה חכמה מסבירה כי ההבדל בין עשירים לעניים הוא שלראשונים הבנק ממשיך להלוות ולאחרונים הוא מפסיק להלוות… לבנק שתי מחלקות: המפוארת שבה מלווים ומתחנפים לעשירים והחשוכה שבה מענים את העניים, המעבר בין מחלקת הביזנס למרתף העינויים מתרחש במהירות כואבת מאוד והתאור בפרק הזה לא מיועד לרחמנים מידי.